תערוכה זו הוקמה בעקבות עבודות יצירתיות שהגישו סטודנטים בקורס: "כשמתמטיקה פוגשת אומנות". בקורס זה הסטודנטים למדו שישה נושאים מתמטיים: ריצוף, אפס ואינסוף, ראיה מרחבית, חתך הזב, ממד ודמיון עצמי. מטרות הקורס היו: לחשוף את הסטודנטים לנושאים במתמטיקה שלא בהכרח כלולים בתוכנית הלימודים או כלולים בה באופן חלקי, ללמוד מושגים מתמטיים בהסתמך על יצירות האומנות שמבטאות מושגים אלה ולהתנסות בלמידה עצמית-קבוצתית-אינטרדיסציפלינרית ומקוונת בהתאם לתהליכי הלמידה ההולמים את המאה ה-21.

במהלך הקורס הסטודנטים יצרו גלריות שיתופיות  בהן הוצגו יצירות מקוריות או עבודות של אומנים שונים, בצירוף הסבר קצר כיצד המושג המתמטי בא לידי ביטוי בעבודה שבחרו. מתחילת הקורס, הגלריות שיצרו הסטודנטים הפכו למוקד התעניינות הדדית של כלל המשתתפים. את מירב תשומת הלב משכו העבודות המקוריות שהעלו הסטודנטים שחשפו כישרונות שלא היו באים לידי ביטוי בשום קורס אחר.

כמפתחת של הקורס  והמרצה בו, החלטתי למנף את יצירתיות הסטודנטים ולבחון דרכים פחות מקובלות ללמוד בכלל וללמוד מתמטיקה בפרט. החוויה של ארגון תערוכה בשיתוף פעולה מלא של הסטודנטיות וחברות סגל שהתנדבו למשימה, החל כבר מהשלבים הראשונים. דרך זו להוראה וללמידה חדשה לי ואני לומדת את הצדדים השונים של תהליך מרתק זה.

זה המקום להודות לקבוצה מדהימה של נשים יצירתיות ומסורות שעבדו על התערוכה: אורטל מילר, ד"ר אריאלה לונברג, דוידה פולק, זיוה דותן, ד"ר חנה סביון, לינה חיר, ד"ר מיכל סרי, נג'אם נאזל, נטע רז גלבוע, סיון הבר. תודה מיוחדת לאוצרת התערוכה שהשקיעה שעות בתכנון הצגת העבודות ובהדרכה מקצועית, גב' אלנה ברקאר.

מה הלאה? אני מקווה שבעקבות התערוכה, סטודנטים נוספים יבחרו בקורס ויחד נוכל לחקור את האפשרויות הגלומות בלימוד מתמטיקה בשילוב אומנות. כמו כן, אני מתכננת להרחיב בקורס ביטויי אומנות נוספים, מעבר לאומנות הוויזואלית ולכוון את הסטודנטים לחשוף את כישוריהם הספרותיים, המוזיקאליים ועוד. תקוותי שתערוכה זו תשמש אנשי סגל וסטודנטים לסביבה לימודית פעילה.

תודה מיוחדת שלוחה לנשיא המכללה, פרופ' יחזקאל טלר שמאשר ומעודד התנסות בלמידה חדשנית שדורשת משאבים כלכליים וגם תמיכה רגשית לאורך הדרך. תודה לראש החוג, ד"ר עליזה מלק על תמיכתה לאורך הקורס, לצוות המרפ"ד, לצוות הספרייה ולצוות הטכני שעמלו רבות על תערוכה זו.

                                                                               ד"ר ליאורה נוטוב, יוזמת התערוכה

​

​

​

התערוכה האינטראקטיבית הקבוצתית נולדה בעקבות המפגש הטבעי בין מתמטיקה לאמנות. בניגוד לדעה מקובלת שקיימת הפרדה בין מתמטיקה כתחום הריאלי לבין אמנות כתחום ההומני, יש קשר עמוק ביניהן. ההוכחה לכך טמונה בעבודות סטודנטים שנוצרו במסגרת קורס מקוון בהובלה והנחייה של ד"ר ליאורה נוטוב "כשמתמטיקה פוגשת אמנות".

רציונל התערוכה מושתת על המפגש בין שני התחומים הללו והלוגיקה המתמטית המוצגת באמצעות אמנות אסתטית. שישה נושאים מתמטיים מוצגים בתערוכה באופן חזותי: ריצוף, אפס ואינסוף, ראיה מרחבית, חתך הזהב, ממד ודמיון עצמי.

מטרת התערוכה להציג את העבודות בצורה המשלבת בין אמצעים אמנותיים של העבודות לבין מיקומן בחלל הפיזי של המכללה במגוון אופני ייצוג אוצרותיים. בגישה האוצרותית של תערוכה זו נבחרו שתי אסטרטגיות ייצוג – ייצוג מדיומלי שהתמקד בטכניקות של עבודות וייצוג תמטי שהתמקד בששת הנושאים. שתי האסטרטגיות שולבו בצורה טבעית ומאתגרת במטרה להציג את המפגש המרתק בין מתמטיקה לבין אמנות. מפגש מסוג זה ניתן לראות ביצירותיהם של ווסרלי ואשר.

בהתאם לרוח החדשנות בתחום האוצרות העכשווית, שני היבטים משמעותיים מצאו את ביטויים בתערוכה הנוכחית. ההיבט הראשון קשור ליחס אל קהל היעד של התערוכה. התערוכה פונה ומעוצבת בהתאם לקהלי יעד שונים ומגוונים של מבקרים (ילדים, מבוגרים, גיל הזהב). ההיבט השני קשור לאופני השימוש בתערוכה בעידן הדיגיטלי המתבטא באינטראקציה בין היוצר לבין מבקרי התערוכה והכולל חידות מתמטיות תוך שימוש בקוד QR, גלריה דיגיטלית אינטראקטיבית, התייחסות לתרבות הסלפי  והדפסת תלת ממד. בכך מהווה התערוכה הזדמנות פז לחוויית מפגש מרתק  בין מתמטיקה לאמנות וקרש קפיצה לפרויקטים הבאים.

 

אלנה בראקר, אוצרת התערוכה